top of page
רוצה לראות פוסטים אחרונים?
רוצה לראות פוסטים נוספים? 
רוצה לדעת ראשונה על פוסט חדש שעולה, הטבות שיש ועדכונים?

אם עדיין לא נרשמת, בואי תרשמי לניוזלטר ותדעי ראשונה!

תודה שנרשמת!

רוצה לקבל מדריך במתנה?
מדריך לפרגון אורגני בפייסבוק.png
רוצה לפרגן בלייק בעמוד?
מעדיפה לקרוא לפי קטגוריה?
רוצה לחפש לפי תגיות?

אותנטיות זה דבר קשוח!

כשהלכתי לקבל ייעוץ עסקי לפני כמה שנים, הדבר הראשון ששמעתי מהיועצת זה: "את חייבת להגדיל חשיפה כדי להביא עוד לקוחות".

"אה, זה הכל?!" חשבתי לעצמי. "אז מה הבעיה? אני אגדיל את החשיפה שלי". כמה מעט הבנתי אז...


בתקופה ההיא, עבדתי כמהנדסת תעשייה וניהול במקביל להיותי עצמאית. הראש עבד שעות נוספות, עיבד מספרים, הפיק נתונים, הבנתי נהדר את הקונספט של הגדלת חשיפה. יש כך וכך פעולות שיווקיות שצריך לעשות ואז התוצאה תהיה הגדלת חשיפה ומשם סגירת עסקאות ושפע של לקוחות יתדפקו על דלתי.

כתבתי פוסטים, צילמתי סרטוני הדרכה, הכנתי מדריכים, בניתי אתר ופתחתי דרכו בלוג, שוב כתבתי פוסטים, והגדלתי את החשיפה שלי, אבל... ממדי החשיפה הגיעו רק לכל החברות במשרד שהתלהבו ממה שאני עושה. לא הצלחתי להיחשף כמעט לאף אחד אחר שהיו יכולים להיות לקוחות פוטנציאליים, במיוחד כאלה שראו אותי רק דרך המסך והמקדלת ולא באמת הכירו אותי אישית. האמת, המקלדת והמסך הרגישו לי כמו מגנים נעימים.

לא התייאשתי!

אולי אני צריכה לשפר את הפן הפרסומי כדי להגדיל את החשיפה שלי?

הלכתי לשיחת ייעוץ עם משרד פרסום. שילמתי כסף טוב כדי לשמוע מהמומחה שהאתר שלי חמוד, אבל מתנשא. "את לא כותבת מהלב. כל הטקסט נשאר רק ברמה המקצועית. זה לא מתפרש טוב ואז אנשים לא ממש רוצים להמשיך ולהכיר אותך".

אוקיי, אני צריכה לרדת מקומת השכל אל קומת הלב, אבל שנים שלא ביקרתי שם. אז מצאתי פתרון - לקחתי יועצת שיווקית שתלמד אותי איך לשווק מהלב. היא אמרה לי: "ענבל, את צריכה לבלוט, לכתוב פוסטים שונים. אולי תכתבי חמשירים?".

אוקיי, עוד משימה. אני טובה בביצוע משימות. יש לי מטרה ומשימות שנגזרות ממנה, מה זו כבר עוד משימה אחת? התחלתי לחמשיר פוסט אחד, ואח"כ פוסט נוסף. העברתי לה לבדיקה ותיקון. בכל פוסט "שברתי שיניים" אבל לא ויתרתי. והחשיפה?! לא גדלה, ומעגל הלקוחות שהגיעו מפה לאוזן נשאר מצומצם.

בשלב הזה הייאוש קצת התחיל לחלחל.

אני יודעת מה אני רוצה, אני יודעת מה צריך לעשות בשביל זה, אבל אני לא ממש מצליחה לכתוב מעומק הלב, לחשוף את עצמי באמת.

מה יקרה אם יגלו שאני זיוף אחד גדול, למרות כל מה שלמדתי וכל ההצלחות שהיו לי עד היום? מה יקרה אם אני אחשוף בטעות יותר מדי? ואולי ככל שאני אחשף לאנשים שאני לא מכירה, יהיו יותר כאלה שלא תהיה להם בעיה לפגוע בי? הרי קל מאוד לפגוע דרך הרשת, בטח במישהו שאתה לא באמת מכיר.

ואז קיבלתי הארה - כל החיים שלי עמלתי קשה כדי להוסיף שכבות ולהחביא את האמת הפנימית שלי בשביל שלא יפגעו בי. ועכשיו, קשה לי כל-כך לקלף את אותן השכבות ולתת לעולם לראות מי אני באמת.


איך מאזנים בין הרצון להיחשף והפחד להיפגע?


בכל מקום שהרגשתי שיש סתירה בין האמת הפנימית שלי לבין הדרישות החברתיות ממני, הוספתי עוד שכבה והתאמתי את עצמי לחברה. אצלי זה התחיל בגיל מאוד צעיר, עם סיפורים לא פשוטים של פגיעות שאולי אני ארחיב עליהם (ואחשוף יותר) בפוסט אחר. ניסיון החיים שלי הביא אותי די מהר לבנות חומות יותר טובות, יותר עבות, יותר יציבות.

פחדתי שלא יבינו אותי. פחדתי שיגידו לי שאני מגזימה. שאין לי זכות להרגיש כמו שהרגשתי. אבל בעיקר, פחדתי שיפגעו בי שוב.


כשאני אומרת היום ללקוחות שלי, כמה חשוב להוציא בשיווק את האותנטיות שבהם, אני תמיד יודעת שזה תהליך מורכב לכל אחד. לקלף את השכבות, לשחרר את הצורך המהותי הזה להשתייך לחברה גם במחיר של דיכוי חלקים בעצמינו, זה לא דבר קל בכלל. אבל אם אני עברתי דרך כדי להצליח לחשוף יותר, כל אחד יכול!

מה בדיוק היה שם?


דבר ראשון

קבלת החלטה - קיבלתי החלטה להקשיב יותר לאמת הפנימית שלי ולהסכים לשים אותה מול כולם. זו לא היתה החלטה גורפת. בחרתי כל פעם נושא אחד ספציפי שקשור לעסק ומשם הרחבתי את זה לעוד נושאים. כמו למשל "האמת הפנימית שלי בנוגע לניסיון שצברתי כדי להיות מומחית בתחום שלי", אחר-כך התחלתי לדבר יותר פתוח על הנושא של הדרך שעברתי כדי להגיע לאיפה שאני היום וככה הלאה.


דבר שני

חשיפה נוחה - אחרי שקיבלתי החלטה על נושא מסוים התחלתי לחשוף את זה כלפי חוץ בפלטפורמה שבה היה לי הכי נוח. בהתחלה זה היה רק במפגשים פרונטליים עם לקוחות, קבוצות והרצאות שהעברתי, אחר כך הרגשתי מספיק נוח גם להרחיב לכתיבה בפרופיל האישי בפייסבוק. חיפשתי את המרחבים שבהם יש אנשים מסביב שתמיד ישארו אוהדים שלי.


דבר שלישי

"צעדי תינוק" - לאורך כל הדרך העזתי כל פעם קצת יותר. העמקתי את נושא החשיפה, או הרחבתי קצת את הקהל מעבר לקהל שידעתי בוודאות שהוא אוהד.


דבר רביעי

התמדה - כל צעד שעשיתי, המשכתי לעשות אותו שוב ושוב עד שהפך להרגל ואז היה לי כוח לעשות את הצעד הבא, ולהתמיד לעשות גם אותו עד שיהפוך להרגל.


ככה צעדתי לאט ובזהירות עד שהגעתי למידת החשיפה שבה נוח לי להיות היום, ואני מעריכה שגם אמשיך עוד ועוד, עד שכל השכבות יתקלפו ואני אהיה הכי אותנטית ומחוברת לעצמי שיש. ואז, העולם שלי יהיה נפלא!

ואתם יודעים מה? אני לא אתבייש ואכתוב שצמרמורות של ציפייה והתרגשות עוברות בי עכשיו.



bottom of page